Lot est une figure fascinante de la Torah qui accompagne Abraham comme une sorte de satellite, constamment dans son orbite. Mais qui est vraiment ce personnage ? Et surtout, pourquoi Abraham a-t-il tenu à le sauver malgré tous ses défauts ?
Nous entendons parler de Lot pour la première fois à la fin de la paracha Noa'h :
Téra'h prit Abram son fils, et Lot fils de Haran son petit-fils, et Saraï sa belle-fille...
Lot est le neveu d'Abraham. Abraham avait un frère nommé Haran qui est décédé, et c'est Abraham qui a pris la responsabilité de Lot. Depuis lors, Lot est constamment aux côtés d'Abraham.
Au début de notre paracha Lekh Lekha, la Torah souligne plusieurs fois la présence de Lot :
"Abram partit comme Hachem le lui avait dit, et Lot partit avec lui"
Remarquez : Lot n'est pas simplement collé à lui. En quelque sorte, Lot aussi relève le défi du "Lekh Lekha" car il accompagne Abraham sans discuter. Ce qu'Abraham fait, il le fait avec lui ensemble.
Plus loin, la Torah répète encore :
"Abraham prit Saraï sa femme et Lot, fils de son frère"
Pourquoi cette répétition constante ? La Torah veut nous dire quelque chose...
Quand une famine survient et qu'ils descendent en Égypte, Lot descend avec Abraham. Et quand ils remontent d'Égypte, la Torah précise encore :
"Abram remonta d'Égypte, lui, sa femme, tout ce qu'il possédait, et Lot avec lui, vers le Néguev"
Lot est collé à lui, inséparable ! Mais alors Abraham comprend que quelque chose ne va pas...
Les deux sont devenus extrêmement riches. Tous deux possèdent des troupeaux, du bétail, des richesses considérables. Et alors surgit un problème :
La Torah rapporte : "Il y eut une querelle entre les bergers du bétail d'Abram et les bergers du bétail de Lot"
Quel était le sujet de la dispute ?
Les bergers de Lot disaient : "Écoutez, Abraham et Lot sont oncle et neveu. Demain matin, si Abraham meurt sans enfants, qui héritera de lui ? Évidemment, c'est Lot, son plus proche parent ! Alors autant commencer dès maintenant à prendre possession des pâturages, car de toute façon tout cela nous appartiendra !"
C'était l'essence de la querelle. Et la Torah précise : "והכנעני והפרזי אז יושב בארץ" - "Le Cananéen et le Pérézien habitaient alors dans le pays"
Abraham voit tout ce scandale et dit : Ces disputes ne me conviennent pas. Il dit à Lot :
"Qu'il n'y ait pas de querelle entre moi et toi, entre mes bergers et tes bergers, car nous sommes frères (a'him)"
Que signifie "nous sommes frères (a'him)" ? Deux explications :
Retenez bien ce deuxième sens - il sera crucial pour la suite !
Abraham propose une solution :
"Toute la terre est devant toi. Sépare-toi de moi. Si tu vas à gauche, j'irai à droite ; si tu vas à droite, j'irai à gauche."
Abraham laisse Lot choisir en premier. Quelle générosité !
Et que fait Lot ? Il voit la plaine du Jourdain, toute irriguée, comme un jardin paradisiaque, comme l'Égypte. Il choisit les villes de la plaine et se rapproche de Sodome.
Abraham, lui, prend les montagnes - le chemin des Patriarches.
Lot a été attiré par Sodome parce que cela correspondait à son caractère. La Torah témoigne que "les gens de Sodome étaient très mauvais et pécheurs envers Hachem".
Nous comprenons donc qu'il y a un aspect négatif chez Lot - il est attiré par le mal.
Le Zohar dit : Le mot "Lot" (לוט) en araméen signifie "malédiction". Quand on veut maudire quelqu'un en araméen, on dit "litata" - c'est de la même racine. Lot = maudit, c'est son nom même.
Abraham ne voulait pas rester avec Lot, et il était approprié qu'ils se séparent. La séparation était bénie au point que :
"Hachem dit à Abram APRÈS que Lot se soit séparé de lui"
La Torah est précise : tant que Lot était avec Abraham, Hachem ne s'est pas révélé à lui. Il n'aimait pas que cette malédiction demeure dans l'entourage d'Abraham, et la Chékhina ne s'approchait pas de lui.
Mais dès que Lot s'est séparé d'Abraham : וַה׳ אָמַר אֶל אַבְרָם - "Hachem parla à Abraham"
Nous voyons ici qu'il y a une bénédiction dans cette séparation.
Immédiatement après, la Torah nous raconte la guerre entre quatre rois et cinq rois. C'était une grande guerre - Amrafel, Ariokh, Kédorlaomer, etc., contre cinq rois, dont le roi de Sodome.
Dans cette bataille, les quatre rois vainquent les cinq rois et capturent Lot, comme il est écrit :
"Ils prirent Lot et ses biens, le fils du frère d'Abram, et ils partirent"
Un fugitif arrive - le Midrash dit que c'était Og, roi de Bachan (qui deviendra plus tard Og roi de Bachan) - et vient informer Abraham : "Tu sais, ton neveu a été capturé !"
Quelle serait la réaction la plus appropriée pour Abraham ?
Il pourrait dire : "Barukh chépatrani ! Béni soit Celui qui m'a débarrassé de lui ! De toute façon, je me suis séparé de lui. Il a choisi d'aller à Sodome. Qu'il mange ce qu'il a cuisiné ! Pourquoi devrais-je m'en préoccuper ?"
Mais quelle est la réaction d'Abraham ? Faites attention !
"Abraham entendit que son FRÈRE avait été capturé"
La Torah dit "son frère" - elle le considère comme son frère ! Et pourquoi j'ai insisté sur le mot "a'him" (frères) plus tôt ? Vous vous souvenez que j'ai souligné cela ? C'est intentionnel - vous allez voir pourquoi dans un instant.
Il mobilise ses 318 hommes (le Midrash dit que 318 = גימטריה de דמשק, son serviteur Eliezer)
Il part, les attaque de nuit, les défait, sauve Lot, le ramène, et tout redevient paisible.
C'est LA question ! Alors voici une première explication (et c'est pourquoi j'ai insisté sur le mot "a'him" tout le temps) :
Que signifie "a'him" (frères) ? Deuxième interprétation du Midrash Aggada : Doumim kelsater panim - Similaires d'apparence.
Ceux qui ont capturé les gens de Sodome se vantaient d'avoir capturé Lot : "Nous avons capturé Abraham !"
C'était un grand Hilloul Hachem (profanation du Nom divin). Comment Abraham l'Hébreu, qui prêche le service de Dieu et la connaissance du Tout-Puissant, est-il tombé captif ?
Quand Abraham va sauver Lot "son frère", l'intention n'est pas "frère" biologiquement, mais celui qui lui ressemble dans son apparence physique - c'est pour sauver le Hilloul Hachem qui s'est répandu dans le monde, comme si Abraham avait été capturé par les ravisseurs des quatre rois.
C'est une explication. Mais il y a encore une question plus profonde : pourquoi Abraham se soucie-t-il tant de ce Lot ? Qu'a-t-il de si spécial ? Après tout, le Zohar dit que c'est une malédiction. Débarrasse-toi de lui et laisse-le !
Je voudrais dire une autre explication : après tout, il y avait quelque chose de bon en lui.
Preuve : Il a aussi relevé le défi du Lekh Lekha. Il a également rejoint Abraham et est venu en terre de Canaan.
Et pas seulement ça : Quand ils descendent en Égypte, qu'est-ce qu'Abraham dit à Sarah avec laquelle il entre ?
"Dis que tu es ma sœur"
Lot aurait pu dire : "Écoute Pharaon, j'ai une information qui vaut de l'or pour toi. Il te trompe, c'est sa femme. Ce n'est pas moi qui le dis, je suis de la famille, je sais, et je peux gagner de l'argent en le dénonçant."
Mais Lot ne l'a pas fait ! En fait, Sarah était aussi sa sœur (demi-sœur). Il aurait pu la dénoncer.
Lot aurait pu le brûler et terminer l'affaire. Mais pour cette loyauté, Abraham reconnaît le bien et se bat pour lui.
C'est une autre explication.
Encore une explication selon le Pchat (sens simple) : si nous sautons à la paracha de la semaine prochaine, Vayéra chapitre 19, on nous raconte qu'après que les anges ont annoncé à Abraham et Sarah qu'un enfant leur naîtra, les deux anges vont où ? À Sodome - pour en finir, mais aussi pour sauver Lot avant de détruire Sodome.
Comment Lot les reçoit-il ?
"Les deux anges arrivèrent à Sodome le soir, et Lot était assis à la porte de Sodome. Lot les vit, se leva pour aller à leur rencontre et se prosterna face contre terre. Il dit : 'Voici, mes seigneurs, venez donc dans la maison de votre serviteur...'"
Hakhnasat or'him - l'hospitalité ! Lot a appris le sujet de l'hospitalité d'Abraham. Il y a donc en lui aussi un aspect de bonté.
Alors pour ces raisons, Abraham ne renonce pas à lui.
Mais il y a une réponse beaucoup plus profonde qui nous prend essentiellement à la racine de toute notre histoire.
Ce n'est pas pour rien que la Torah s'étend et nous raconte toutes ces histoires. Comme nous l'avons dit, Lot en araméen est une expression de malédiction. Mais le Zohar lui-même dit qu'en Lot, il y avait un côté révélé et un côté caché.
Le côté apparent de Lot : malédiction. En effet, il est attiré par les gens de Sodome, il va vivre avec eux, etc. Et ensuite il y a cette affaire avec ses filles dans la grotte...
Lot (לוט) en guématria = combien ?
Adam (אדם) en guématria = 45
C'est-à-dire qu'en Lot, il y a des étincelles d'Adam !
Adam est un acrostiche :
Adam → David → Machia'h
De plus : Adam = 45. Adam lui-même a donné 70 ans de sa vie pour que David puisse naître. Et de David : "Un rameau sortira de la souche de Yichaï" - d'où sortira le Roi Machia'h.
Ces étincelles - Adam = 45 - sont dans l'intériorité de Lot !
Comment cela est-il prouvé ? Après que Sodome et Gomorrhe aient été détruites, qui a été sauvé ?
Seulement Lot et ses deux filles.
Alors une chose très intéressante nous est racontée. Ces filles sont arrivées avec Lot dans une grotte et elles étaient certaines qu'il y avait eu un autre déluge et que le monde entier avait été détruit, et qu'elles seules restaient dans le monde.
Alors la fille aînée dit à la cadette :
"Écoute, le monde a été détruit. Il ne peut pas y avoir plus d'êtres humains. D'accord, les relations interdites sont interdites, mais il faut bien commencer quelque part. Faisons boire du vin à notre père..."
Intéressant - d'où avaient-elles du vin dans la grotte ? Peut-être que Noa'h avait laissé quelques bouteilles là-bas dans la grotte et il leur restait quelques verres...
Elle le fait boire, il s'enivre. Elle vient à lui la nuit et un fils naît d'elle qu'elle appelle Moab. Elle l'a appelé Moab - Mé-av (de mon père).
Le lendemain, la cadette couche avec Lot et un fils naît d'elle qu'elle appelle Ammon.
Moab et Ammon - c'est ce qui sort de cela.
De Moab, des générations plus tard, naîtra le roi de Moab, dont naîtra plus tard Eglon roi de Moab, qui aura deux filles également.
Qui sont les filles d'Eglon ? Orpah et Ruth !
Ruth épousera Boaz. Et si nous allons à la fin, si nous allons à la fin du Livre de Ruth, les derniers versets nous disent :
Ruth donne naissance à un fils avec Boaz qui s'appelle Oved.
Et alors nous avons la succession des générations :
Et voici les générations de Pérets : Pérets engendra 'Hetsron, 'Hetsron engendra Ram, Ram engendra Aminadav, Aminadav engendra Na'hchon, Na'hchon engendra Salma, Salmon engendra Boaz, Boaz engendra Oved (dont la mère est Ruth la Moabite qui s'est convertie et est devenue Ruth), Oved engendra Yichaï, et Yichaï engendra David.
David ben Yichaï ! Celui dont il est dit "Un rameau sortira de la souche de Yichaï" - c'est de lui que sortira à l'avenir le Roi Machia'h !
David = Adam, et tout cela est encapsulé dans le secret de Lot !
C'est-à-dire qu'Abraham a mené sa bataille. En fait, il voit au loin que de cet homme sortira - aussi négatif qu'il soit extérieurement - intérieurement, il porte en lui les étincelles du Roi Machia'h.
Cela vaut la peine de se battre pour lui, car de lui sortira le Roi Machia'h !
Et le fait que si Lot n'avait pas été sauvé, nous n'aurions pas David aujourd'hui, et avec l'aide de Hachem, nous avons déjà David et le Machia'h viendra aussi avec l'aide de Hachem bientôt de nos jours, Amen !
La dualité de Lot : Même dans une personne qui semble négative extérieurement, il peut y avoir des étincelles divines cachées. Apprenons à voir au-delà des apparences et à reconnaître le potentiel en chacun.
Adam = 45 = Lot : En chacun de nous se trouvent des étincelles d'Adam - le potentiel de grandeur spirituelle. Notre travail est de cultiver ces étincelles, même quand elles semblent enfouies sous des couches de négativité.
Abraham et Lot : Malgré tous les défauts de Lot, Abraham n'a jamais renoncé à lui. Apprenons de cela l'importance de la loyauté envers notre famille, même dans les moments difficiles.
De Lot à David : Abraham voyait loin - il savait que de Lot sortirait le Machia'h. Développons notre vision à long terme : nos actions d'aujourd'hui ont des répercussions pour des générations.
Hakhnasat Or'him : Lot a appris l'hospitalité d'Abraham et cela l'a sauvé. L'hospitalité n'est pas juste une bonne action - c'est une force qui peut transformer des vies et sauver des âmes.
"A'him" - Frères d'apparence : Abraham a sauvé Lot aussi pour éviter le Hilloul Hachem. Soyons conscients que nos actions reflètent sur toute la communauté et veillons à sanctifier le Nom divin.
Ruth la Moabite : Même de Moab, né dans des circonstances problématiques, est sortie Ruth qui s'est convertie. Il n'est jamais trop tard pour revenir et se transformer complètement.
Le secret de Lot : Les étincelles du Machia'h se trouvent parfois dans les endroits les plus inattendus. Cherchons ces étincelles dans notre entourage et en nous-mêmes, et travaillons à les révéler.
Aujourd'hui, nous avons découvert le secret extraordinaire de Lot : derrière le neveu apparemment maudit d'Abraham se cachaient les étincelles du Roi Machia'h.
Avec l'aide de Hachem, puissions-nous mériter de voir bientôt la révélation complète de ces étincelles messianiques qui ont traversé toute l'histoire depuis Lot jusqu'à nous !
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר:
רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל
לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת
בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן
Lot is a fascinating Torah figure who accompanies Abraham like a kind of satellite, constantly in his orbit. But who really is this character? And especially, why did Abraham insist on saving him despite all his flaws?
We first hear about Lot at the end of Parashat Noach:
Terah took Abram his son, and Lot son of Haran his grandson, and Sarai his daughter-in-law...
Lot is Abraham's nephew. Abraham had a brother named Haran who died, and it was Abraham who took responsibility for Lot. Since then, Lot has been constantly at Abraham's side.
At the beginning of our parashah Lekh Lekha, the Torah emphasizes Lot's presence several times:
"Abram went as Hashem had told him, and Lot went with him"
Notice: Lot is not simply glued to him. In a way, Lot also rises to the challenge of "Lekh Lekha" because he accompanies Abraham without argument. What Abraham does, he does together with him.
Later, the Torah repeats again:
"Abraham took Sarai his wife and Lot, son of his brother"
Why this constant repetition? The Torah wants to tell us something...
When famine strikes and they descend to Egypt, Lot descends with Abraham. And when they come back up from Egypt, the Torah specifies again:
"Abram went up from Egypt, he, his wife, all that he had, and Lot with him, to the Negev"
Lot is glued to him, inseparable! But then Abraham understands that something is not right...
Both had become extremely wealthy. Both possessed flocks, cattle, considerable riches. And then a problem arises:
The Torah reports: "There was a quarrel between the shepherds of Abram's cattle and the shepherds of Lot's cattle"
What was the subject of the dispute?
Lot's shepherds were saying: "Listen, Abraham and Lot are uncle and nephew. Tomorrow morning, if Abraham dies childless, who will inherit from him? Obviously, it's Lot, his closest relative! So let's start taking possession of the pastures now, because all of this will belong to us anyway!"
This was the essence of the quarrel. And the Torah specifies: "והכנעני והפרזי אז יושב בארץ" - "The Canaanite and the Perizzite were then dwelling in the land"
Abraham sees all this scandal and says: These disputes don't suit me. He tells Lot:
"Let there be no quarrel between me and you, between my shepherds and your shepherds, for we are brothers (achim)"
What does "we are brothers (achim)" mean? Two explanations:
Remember this second meaning well - it will be crucial for what follows!
Abraham proposes a solution:
"All the land is before you. Separate from me. If you go left, I'll go right; if you go right, I'll go left."
Abraham lets Lot choose first. What generosity!
And what does Lot do? He sees the Jordan plain, all irrigated, like a paradisiacal garden, like Egypt. He chooses the cities of the plain and draws near to Sodom.
Abraham takes the mountains - the path of the Patriarchs.
Lot was attracted to Sodom because it matched his character. The Torah testifies that "the people of Sodom were very wicked and sinful toward Hashem".
We therefore understand that there is a negative aspect to Lot - he is attracted to evil.
The Zohar says: The word "Lot" (לוט) in Aramaic means "curse". When one wants to curse someone in Aramaic, one says "litata" - it's from the same root. Lot = cursed, that's his very name.
Abraham didn't want to stay with Lot, and it was appropriate that they separate. The separation was blessed to the point that:
"Hashem said to Abram AFTER Lot separated from him"
The Torah is precise: as long as Lot was with Abraham, Hashem did not reveal Himself to him. He didn't like this curse remaining in Abraham's vicinity, and the Shekhinah didn't approach him.
But as soon as Lot separated from Abraham: וַה׳ אָמַר אֶל אַבְרָם - "Hashem spoke to Abraham"
We see here that there is a blessing in this separation.
Immediately after, the Torah tells us about the war between four kings and five kings. It was a great war - Amraphel, Arioch, Chedorlaomer, etc., against five kings, including the king of Sodom.
In this battle, the four kings defeat the five kings and capture Lot, as it is written:
"They took Lot and his possessions, the son of Abram's brother, and they left"
A fugitive arrives - the Midrash says it was Og, king of Bashan (who will later become Og king of Bashan) - and comes to inform Abraham: "You know, your nephew has been captured!"
What would be the most appropriate reaction for Abraham?
He could say: "Baruch shepatrani! Blessed be the One who rid me of him! Anyway, I separated from him. He chose to go to Sodom. Let him eat what he cooked! Why should I care?"
But what is Abraham's reaction? Pay attention!
"Abraham heard that his BROTHER had been captured"
The Torah says "his brother" - it considers him as his brother! And why did I insist on the word "achim" (brothers) earlier? Do you remember that I emphasized that? It's intentional - you'll see why in a moment.
He mobilizes his 318 men (the Midrash says that 318 = gematria of דמשק, his servant Eliezer)
He goes, attacks them by night, defeats them, saves Lot, brings him back, and everything becomes peaceful again.
That's THE question! So here's a first explanation (and this is why I insisted on the word "achim" all the time):
What does "achim" (brothers) mean? Second interpretation of the Midrash Aggadah: Doumim kelsater panim - Similar in appearance.
Those who captured the people of Sodom boasted of having captured Lot: "We captured Abraham!"
This was a great Chillul Hashem (desecration of God's Name). How did Abraham the Hebrew, who preaches the service of God and knowledge of the Almighty, fall captive?
When Abraham goes to save Lot "his brother", the intention is not "brother" biologically, but the one who resembles him in physical appearance - it's to save the Chillul Hashem that spread in the world, as if Abraham had been captured by the captors of the four kings.
That's one explanation. But there's still a deeper question: why does Abraham care so much about this Lot? What's so special about him? After all, the Zohar says it's a curse. Get rid of him and leave him!
I would like to say another explanation: after all, there was something good in him.
Proof: He also rose to the challenge of Lekh Lekha. He also joined Abraham and came to the land of Canaan.
And not only that: When they descend to Egypt, what does Abraham say to Sarah with whom he enters?
"Say that you are my sister"
Lot could have said: "Listen Pharaoh, I have information worth gold to you. He's deceiving you, she's his wife. It's not I who say it, I'm from the family, I know, and I can make money by exposing him."
But Lot didn't do it! In fact, Sarah was also his sister (half-sister). He could have exposed her.
Lot could have burned him and ended the matter. But for this loyalty, Abraham recognizes the good and fights for him.
That's another explanation.
Another explanation according to Pshat (simple meaning): if we jump to next week's parashah, Vayera chapter 19, we are told that after the angels announced to Abraham and Sarah that a child would be born to them, where do the two angels go? To Sodom - to finish it, but also to save Lot before destroying Sodom.
How does Lot receive them?
"The two angels arrived in Sodom in the evening, and Lot was sitting at the gate of Sodom. Lot saw them, rose to meet them and prostrated himself face to the ground. He said: 'Please, my lords, please turn to your servant's house...'"
Hachnasat orchim - hospitality! Lot learned the subject of hospitality from Abraham. So there is also an aspect of kindness in him.
So for these reasons, Abraham doesn't give up on him.
But there is a much deeper answer that essentially takes us to the root of our entire history.
It's not for nothing that the Torah expands and tells us all these stories. As we said, Lot in Aramaic is an expression of curse. But the Zohar itself says that in Lot, there was a revealed side and a hidden side.
The apparent side of Lot: curse. Indeed, he is attracted to the people of Sodom, he goes to live with them, etc. And then there's this affair with his daughters in the cave...
Lot (לוט) in gematria = how much?
Adam (אדם) in gematria = 45
This means that in Lot, there are sparks of Adam!
Adam is an acronym:
Adam → David → Mashiach
Moreover: Adam = 45. Adam himself gave 70 years of his life so that David could be born. And from David: "A branch will come forth from the stump of Yishai" - from which will emerge the King Mashiach.
These sparks - Adam = 45 - are in Lot's interiority!
How is this proven? After Sodom and Gomorrah were destroyed, who was saved?
Only Lot and his two daughters.
Then something very interesting is told to us. These daughters arrived with Lot in a cave and they were certain there had been another flood and the whole world had been destroyed, and they alone remained in the world.
So the older daughter says to the younger:
"Listen, the world has been destroyed. There can be no more human beings. Okay, forbidden relations are forbidden, but we have to start somewhere. Let's make our father drink wine..."
Interesting - where did they have wine in the cave? Maybe Noah had left a few bottles there in the cave and they had a few glasses left...
She makes him drink, he gets drunk. She comes to him at night and a son is born from her whom she calls Moab. She called him Moab - Mé-av (from my father).
The next day, the younger sleeps with Lot and a son is born from her whom she calls Ammon.
Moab and Ammon - that's what comes out of this.
From Moab, generations later, the king of Moab will be born, from whom will later be born Eglon king of Moab, who will also have two daughters.
Who are Eglon's daughters? Orpah and Ruth!
Ruth will marry Boaz. And if we go to the end, if we go to the end of the Book of Ruth, the last verses tell us:
Ruth gives birth to a son with Boaz who is called Oved.
And then we have the succession of generations:
And these are the generations of Peretz: Peretz begat Hetzron, Hetzron begat Ram, Ram begat Aminadav, Aminadav begat Nachshon, Nachshon begat Salma, Salmon begat Boaz, Boaz begat Oved (whose mother is Ruth the Moabite who converted and became Ruth), Oved begat Yishai, and Yishai begat David.
David ben Yishai! Of whom it is said "A branch will come forth from the stump of Yishai" - it is from him that the King Mashiach will emerge in the future!
David = Adam, and all this is encapsulated in the secret of Lot!
That is to say, Abraham waged his battle. In fact, he sees from afar that from this man will emerge - as negative as he may be externally - internally, he carries within him the sparks of the King Mashiach.
It's worth fighting for him, because from him will emerge the King Mashiach!
And the fact that if Lot hadn't been saved, we wouldn't have David today, and with Hashem's help, we already have David and the Mashiach will also come with Hashem's help soon in our days, Amen!
Lot's Duality: Even in a person who seems externally negative, there can be hidden divine sparks. Let's learn to see beyond appearances and recognize the potential in everyone.
Adam = 45 = Lot: In each of us are sparks of Adam - the potential for spiritual greatness. Our work is to cultivate these sparks, even when they seem buried under layers of negativity.
Abraham and Lot: Despite all of Lot's flaws, Abraham never gave up on him. Let's learn from this the importance of loyalty to our family, even in difficult times.
From Lot to David: Abraham saw far - he knew that from Lot would emerge the Mashiach. Let's develop our long-term vision: our actions today have repercussions for generations.
Hachnasat Orchim: Lot learned hospitality from Abraham and it saved him. Hospitality isn't just a good deed - it's a force that can transform lives and save souls.
"Achim" - Brothers in Appearance: Abraham saved Lot also to avoid Chillul Hashem. Let's be aware that our actions reflect on the entire community and let's strive to sanctify God's Name.
Ruth the Moabite: Even from Moab, born in problematic circumstances, emerged Ruth who converted. It's never too late to return and transform completely.
The Secret of Lot: The sparks of Mashiach are sometimes found in the most unexpected places. Let's seek these sparks in our surroundings and in ourselves, and work to reveal them.
Today, we discovered the extraordinary secret of Lot: behind Abraham's apparently cursed nephew were hidden the sparks of the King Mashiach.
With Hashem's help, may we merit to see soon the complete revelation of these messianic sparks that have traversed all of history from Lot to us!
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר:
רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל
לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת
בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן
לוט הוא דמות מרתקת בתורה המלווה את אברהם כמין לוויין, כל הזמן במסלול שלו. אבל מי באמת הבחור הזה? ובעיקר, למה אברהם התעקש להציל אותו למרות כל החסרונות שלו?
אנחנו שומעים על לוט בפעם הראשונה בסוף פרשת נח:
תרח לקח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו...
לוט הוא האחיין של אברהם אבינו. לאברהם היה אח ששמו הרן שנפטר, ואברהם הוא זה שלקח עליו את האחריות על לוט. מאז לוט צמוד לאברהם אבינו.
בתחילת הפרשה שלנו לך לך, התורה מדגישה כמה פעמים את נוכחותו של לוט:
"אברם הלך כאשר דיבר אליו ה׳ וילך אתו לוט"
שימו לב: לוט לא פשוט דבוק אליו. במידה מסוימת, גם לוט עומד באתגר של "לך לך" כי הוא מלווה את אברהם בלי ויכוחים. מה שאברהם עושה, הוא עושה איתו ביחד.
בהמשך, התורה חוזרת שוב:
"אברם לקח את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו"
למה החזרה המתמדת הזו? התורה רוצה לומר לנו משהו...
כשיש רעב והם יורדים למצרים, לוט יורד עם אברהם. וכשהם עולים חזרה ממצרים, התורה מפרטת שוב:
"אברם עלה ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה"
לוט דבוק אליו, בלתי נפרד! אבל אז אברהם מבין שמשהו לא בסדר...
שניהם הפכו עשירים מאוד. לשניהם יש צאן ובקר, עושר רב. ואז מתעוררת בעיה:
התורה מדווחת: "ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט"
מה היה נושא המחלוקת?
רועי לוט אמרו: "תקשיבו, אברהם ולוט הם דוד ואחיין. מחר בבוקר, אם אברהם ימות בלי ילדים, מי ירש אותו? ברור, זה לוט, הקרוב משפחה הכי קרוב שלו! אז בואו נתחיל עכשיו כבר להשתלט על שטחי המרעה, כי ממילא זה הולך להיות שלנו!"
זה היה למעשה עיקר הריב. והתורה מציינת: "והכנעני והפרזי אז יושב בארץ"
אברהם רואה את כל השערורייה הזאת ואומר: הריבים האלה לא מתאימים לי. הוא אומר ללוט:
"אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו"
מה זה אומר "אנשים אחים אנחנו"? שני הסברים:
זכרו היטב את המשמעות השנייה הזו - היא תהיה קריטית בהמשך!
אברהם מציע פתרון:
"הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה"
אברהם נותן ללוט לבחור ראשון. איזו נדיבות!
ומה לוט עושה? הוא רואה את כיכר הירדן, כולה משקה, כמו גן עדן, כמו מצרים. הוא בוחר את ערי הכיכר ומתקרב לסדום.
אברהם לוקח את ההרים - דרך האבות.
לוט נמשך לסדום כי זה התאים לאופי שלו. התורה מעידה ש"ואנשי סדום רעים וחטאים לה׳ מאד".
אנו מבינים אם כן שיש היבט שלילי בלוט - הוא נמשך לרע.
הזוהר אומר: המילה "לוט" (לוט) בארמית משמעה "קללה". כשרוצים לקלל מישהו בארמית, אומרים "ליטטא" - זה מאותו שורש. לוט = מקולל, זה השם שלו עצמו.
אברהם לא רצה להישאר עם לוט, והיה ראוי שהם ייפרדו. ההפרדה הייתה מבורכת עד כדי כך ש:
"וה׳ אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו"
התורה מדייקת: כל עוד לוט היה עם אברהם, ה׳ לא התגלה אליו. הוא לא אהב שהקללה הזו שורה בסביבתו של אברהם, והשכינה לא התקרבה אליו.
אבל ברגע שלוט נפרד מאברהם: וה׳ אמר אל אברם
אנו רואים כאן שיש ברכה בהיפרדות הזו.
מיד לאחר מכן, התורה מספרת לנו על המלחמה בין ארבעת המלכים לחמשת המלכים. זו הייתה מלחמה גדולה - אמרפל, אריוך, כדרלעומר וכו׳ נגד חמישה מלכים, כולל מלך סדום.
בקרב הזה, ארבעת המלכים מנצחים את חמשת המלכים ולוקחים את לוט בשבי, כמו שכתוב:
"ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו"
בא הפליט - המדרש אומר שזה היה עוג מלך הבשן (שיהפוך מאוחר יותר לעוג מלך הבשן) - ומגיע לספר לאברהם: "אתה יודע, אחיך נשבה!"
מה הייתה התגובה המתאימה ביותר עבור אברהם?
הוא יכול היה לומר: "ברוך שפטרני! ברוך שפטרני ממנו! בכל מקרה, נפרדתי ממנו. הוא בחר ללכת לסדום. שיאכל מה שהוא בישל! למה צריך להתעניין?"
אבל מה התגובה של אברהם? שימו לב!
"וישמע אברם כי נשבה אחיו"
התורה אומרת "אחיו" - היא רואה בו אח שלו! ולמה התעקשתי על המילה "אחים" קודם? אתם זוכרים שהדגשתי את זה? זה בכוונה - תראו למה תכף.
הוא מגייס את 318 אנשיו (המדרש אומר ש-318 = גימטרייה של דמשק, עבדו אליעזר)
הוא יוצא, נופל עליהם בלילה, מחסל אותם, מציל את לוט, מחזיר אותו, והכל חוזר לשלום.
זו השאלה! אז הנה הסבר ראשון (וזו הסיבה שהתעקשתי על המילה "אחים" כל הזמן):
מה פירוש "אחים"? פירוש שני של המדרש אגדה: דומים קלסתר פנים - דומים במראה.
אלה ששבו את אנשי סדום התפארו בכך ששבו את לוט: "תפסנו את אברהם!"
זה היה חילול השם גדול. איך אברהם העברי, שמטיף לעבודת ה׳ ולהכרת אלוקים, נפל בשבי?
כשאברהם הולך להציל את לוט "אחיו", הכוונה אינה "אח" ביולוגית, אלא זה שדומה לו במראה פיזית - זה כדי להציל את חילול השם שיצא בעולם, כאילו אברהם נשבה בידי שובי ארבעת המלכים.
זה הסבר אחד. אבל עדיין יש שאלה עמוקה יותר: למה אברהם כל כך דואג ללוט הזה? מה כל כך מיוחד בו? הרי הזוהר אומר שזו קללה. תתפטר ממנו ותעזוב אותו!
הייתי רוצה לומר הסבר אחר: סוף סוף, היה בו משהו טוב.
הוכחה: גם הוא עמד באתגר של לך לך. גם הוא הצטרף לאברהם ובא לארץ כנען.
ולא רק זה: כשהם יורדים למצרים, מה אברהם אומר לשרה שעמה הוא נכנס?
"אמרי נא אחותי את"
לוט יכול היה לומר: "תקשיב פרעה, יש לי מידע ששווה זהב בשבילך. הוא מרמה אותך, זו אשתו. זה לא אני שאומר, אני מהמשפחה, אני יודע, ואני יכול להרוויח כסף מלהפליל אותו."
אבל לוט לא עשה את זה! למעשה, שרה הייתה גם אחותו (אחות חורגת). הוא יכול היה לחשוף אותה.
לוט יכול היה לשרוף אותו ולגמור את העניין. אבל בגלל הנאמנות הזאת, אברהם מכיר בטובה ונלחם עליו.
זה הסבר נוסף.
עוד הסבר לפי הפשט: אם נקפוץ לפרשת השבוע הבא, וירא פרק יט, מסופר לנו שאחרי שהמלאכים מבשרים לאברהם ושרה שילד יוולד להם, לאן הולכים שני המלאכים? לסדום - לסיים את העניין, אבל גם להציל את לוט לפני שהורסים את סדום.
איך לוט מקבל אותם?
"ויבואו שני המלאכים סדומה בערב ולוט יושב בשער סדום. וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה. ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם..."
הכנסת אורחים! לוט למד את נושא הכנסת האורחים מאברהם אבינו. אז יש בו גם היבט של חסד.
אז מהסיבות האלה, אברהם לא מוותר עליו.
אבל יש תשובה הרבה יותר עמוקה שלוקחת אותנו למעשה לשורש של כל ההיסטוריה שלנו.
לא סתם התורה מאריכה ומספרת לנו את כל הסיפורים האלה. כמו שאמרנו, לוט בארמית הוא ביטוי של קללה. אבל הזוהר עצמו אומר שבלוט, היה צד נגלה וצד נסתר.
הצד הגלוי של לוט: קללה. אכן, הוא נמשך לאנשי סדום, הוא הולך לגור איתם וכו׳. ואחר כך יש את הסיפור הזה עם הבנות במערה...
לוט (לוט) בגימטרייה = כמה?
אדם (אדם) בגימטרייה = 45
כלומר בלוט יש ניצוצות של אדם!
אדם הוא ראשי תיבות:
אדם → דוד → משיח
בנוסף: אדם = 45. אדם עצמו נתן 70 שנה מחייו כדי שדוד יוכל להיוולד. ומדוד: "ויצא חוטר מגזע ישי" - מהם יצא מלך המשיח.
הניצוצות האלה - אדם = 45 - הם בפנימיות של לוט!
איך זה מוכח? אחרי שסדום ועמורה נהרסו, מי ניצל?
רק לוט ושתי בנותיו.
ואז נמסר לנו דבר מעניין מאוד. הבנות האלה הגיעו עם לוט למערה והן היו בטוחות שהיה עוד מבול והעולם כולו נחרב, והן לבדן נשארו בעולם.
אז הבת הבכירה אומרת לצעירה:
"תקשיבי, העולם נהרס. לא יכולים להיות עוד בני אדם. בסדר, גילוי עריות אסור, אבל צריך להתחיל ממשהו. בואי נשקה את אבינו יין..."
מעניין - מאיפה היה להן יין במערה? אולי נח השאיר שם כמה בקבוקים במערה ונשארו להן כמה כוסות...
היא משקה אותו, הוא משתכר. היא באה אליו בלילה ונולד ממנה בן שהיא קוראת לו מואב. היא קראה לו מואב - מאב (מאבא).
למחרת, הצעירה שוכבת עם לוט ונולד ממנה בן שהיא קוראת לו עמון.
מואב ועמון - זה מה שיוצא מזה.
ממואב, דורות מאוחר יותר, ייוולד מלך מואב, שממנו יוולד מאוחר יותר עגלון מלך מואב, שיהיו לו גם שתי בנות.
מי הן בנותיו של עגלון? ערפה ורות!
רות תתחתן עם בועז. ואם נלך לסוף, אם נלך לסוף מגילת רות, הפסוקים האחרונים אומרים לנו:
רות יולדת בן עם בועז ששמו עובד.
ואז יש לנו את רצף הדורות:
ואלה תולדות פרץ: פרץ הוליד את חצרון, חצרון הוליד את רם, רם הוליד את עמינדב, עמינדב הוליד את נחשון, נחשון הוליד את שלמה, שלמון הוליד את בועז, בועז הוליד את עובד (שאמו רות המואביה שהתגיירה והפכה לרות), עובד הוליד את ישי, וישי הוליד את דוד.
דוד בן ישי! שעליו נאמר "ויצא חוטר מגזע ישי" - ממנו יצא לעתיד מלך המשיח!
דוד = אדם, וכל זה אגור בסוד של לוט!
כלומר שאברהם ניהל את המלחמה שלו. למעשה, הוא רואה למרחוק שמהאיש הזה יצא - שלילי ככל שיהיה מבחוץ - מבפנים, הוא נושא בתוכו את ניצוצות מלך המשיח.
שווה להילחם עליו, כי ממנו יצא מלך המשיח!
והעובדה שאם לוט לא היה ניצל, לא היה לנו את דוד היום, ובעזרת ה׳ כבר יש לנו את דוד וגם המשיח יבוא בעזרת ה׳ במהרה בימינו אמן!
הדואליות של לוט: אפילו באדם שנראה שלילי מבחוץ, יכולים להיות ניצוצות אלוקיים חבויים. נלמד לראות מעבר למראה החיצוני ולהכיר את הפוטנציאל בכל אחד.
אדם = 45 = לוט: בכל אחד מאיתנו נמצאים ניצוצות של אדם - הפוטנציאל לגדולה רוחנית. העבודה שלנו היא לטפח את הניצוצות האלה, אפילו כשהם נראים קבורים תחת שכבות של שליליות.
אברהם ולוט: למרות כל החסרונות של לוט, אברהם מעולם לא ויתר עליו. נלמד מכאן על חשיבות הנאמנות למשפחה שלנו, גם ברגעים קשים.
מלוט לדוד: אברהם ראה רחוק - הוא ידע שמלוט יצא המשיח. נפתח את החזון לטווח הארוך שלנו: המעשים שלנו היום יש להם השלכות לדורות.
הכנסת אורחים: לוט למד הכנסת אורחים מאברהם וזה הציל אותו. הכנסת אורחים היא לא רק מעשה טוב - זה כוח שיכול לשנות חיים ולהציל נשמות.
"אחים" - אחים במראה: אברהם הציל את לוט גם כדי למנוע חילול השם. נהיה מודעים לכך שהמעשים שלנו משפיעים על כל הקהילה ונדאג לקדש את שם ה׳.
רות המואבייה: אפילו ממואב, שנולד בנסיבות בעייתיות, יצאה רות שהתגיירה. אף פעם לא מאוחר מדי לחזור ולהשתנות לחלוטין.
הסוד של לוט: ניצוצות המשיח נמצאים לפעמים במקומות הכי לא צפויים. נחפש את הניצוצות האלה בסביבתנו ובעצמנו, ונעבוד לחשוף אותם.
היום גילינו את הסוד יוצא הדופן של לוט: מאחורי האחיין לכאורה המקולל של אברהם התחבאו ניצוצות מלך המשיח.
בעזרת ה׳, נזכה לראות במהרה את הגילוי המלא של ניצוצות המשיח האלה שעברו דרך כל ההיסטוריה מלוט ועד אלינו!
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר:
רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל
לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת
בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן